ה"פ
בית המשפט המחוזי בירושלים
|
19829-12-11
10/10/2013
|
בפני השופט:
רפאל יעקובי
|
- נגד - |
התובע:
דניאל יצחקי עו"ד אורי שפאר
|
הנתבע:
1. יורשי המנוח אמין אסחאק בדרייה ז"ל 2. יורשי המנוח סאלים בדרייה ז"ל 3. נדים בדרייה 4. אמין בדרייה 5. אמגד בדרייה 6. מוחמד בדרייה 7. נג'מה עבד אלחאלק או אסחאק 8. פקיד הסדר מקרקעין ירושלים
עו"ד נסאר מסיס עו"ד פנינה סין-שלום (פ"מ י-ם אזרחי)
|
פסק-דין |
א. התובענה וההליכים שבעקבותיה
1. עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפי המבקש "הינו הבעלים הבלעדי של המקרקעין הידועים כחלקה 30 בגוש 30549 הנמצאים על דרך שועפאת, ירושלים ורשומים בפנקס השטרות כדפים 20 עד 28 ו-42 בספר 1014".
2. המבקש רשום בפנקס השטרות (דפים 28-20, ו-48, ספר 1014) כבעלים במקרקעין הנ"ל (אשר יכונו להלן: "המקרקעין"). במקביל מצוינת בפנקס השטרות הערה לפיה "קיימות תביעות בהסדר על החלקות הנעברות וכן על החלקות שיווצרו כתוצאה מחלוקה". הערות אלה הן תוצאה של הליך הסדר שהחל עוד בימי השלטון הירדני. בלוח התביעות מאז נרשמו תביעות של המשיבים 1 ו-7 לבעלות במקרקעין (כל אחד לבעלות בחצי חלקה) ותביעה של "השומר על נכסי האויב" כמי שנכנס בנעלי בעלי מקרקעין יהודים.
3. המשיבים לתובענה הם יורשי המשיבים 1 ו-7 והמשיב 8 - פקיד ההסדר - שצורף כמשיב פורמאלי כמי שאמון על ניהול ורישומי ההסדר.
4. המשיבים לא השיבו לתובענה ולא התייצבו לדיון שנקבע ליום 22.4.12. היה זה למרות שתי ארכות שקיבל המשיב 8 לשם כך (ראו החלטות מ-13.2.12 ומ-15.3.12). בהמשך לכך ניתן פסק דין חלקי בנוגע למשיבים 6-1 ו-8 כדלקמן: "ביחס למשיבים 6-1 והמשיב 8 בקשר אליהם, ניתן פסק דין (חלקי) הצהרתי לפיו המבקש הוא הבעלים של המקרקעין הידועים "כגוש 30549 חלקה 30, והרשומים בפנקס השטרות כדפים 28-20 ו-42 בספר 1014" ומשיבים אלה חויבו בתשלום הוצאות למבקש. ביחס למשיבה 7 ניתנה החלטה המתירה תחליף המצאה בפרסום "בעיתון ערבי הנפוץ במזרח ירושלים".
5. המשיב 8 הגיש בקשה לביטול פסק הדין. בדיון מיום 12.6.12, שאליו התייצב בעקבות הפרסום הנ"ל גם בא כוחה של המשיבה 7, הוסכם כי הבקשה לביטול פסק הדין הנ"ל תידון לאחר שיומצאו מסמכים מירדן אותם ביקש ב"כ המשיבה 7 להמציא. יחד עם זאת, לשם העלאת רמת הוודאות בנוגע להתייצבות המשיבים לתובענה ובכלל אלה גם משיבים מטעם המשיבים 6-1, פורסמו על אודות ההליך דכאן שני פרסומים נוספים בעיתון אלקודס (ראו הודעת המבקש מ-19.9.12).
6. המשיבה 7 הגישה תשובה מלווה בתצהירו של מר עומר דעיס שהצהיר כי "אני יורש של המשיבה 7". עיקר טענות המשיבה 7 התמצו בכך שיש לסלק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתובענה. זאת בהסתמך על הוראת סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). מכל מקום, נטען כי בשלב זה יש לדחות התובענה, בשל עובדת רישומה של המשיבה 7 בלוח התביעות הירדני. נטען כי בירדן מצוי כל המידע הרלבנטי בנוגע להליך ההסדר ולתביעות שהוגשו במסגרתו, אך נסיונות לאתר ולקבל מידע זה נתקל בקשיים שמערימים השלטונות הירדנים על מסירתו.
7. בעקבות קדם משפט שהתקיים ב-19.9.12 ומה שהוגש בעקבותיו נקבע בהחלטה מ-4.12.12:
"1. מקובלת עליי העמדה המשותפת למבקש ולפקיד ההסדר לפיה לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה דנן.
2. לנוכח מכלול השתלשלות העניינים ומנימוקי המבקש, מקובלת עליי עמדתו לפיה אין לבטל את פסק הדין (החלקי) שניתן נגד המשיבים 6-1".
8. לעניין המסלול הדיוני לגבי מה שנותר על הפרק הוסכם כי תהיה לצדדים הזדמנות להגיש מסמכים נוספים ולאחר מכן יוגשו סיכומים ויינתן פסק דין "אשר יכלול הנמקה".
9. המבקש מימש את ההיתר שניתן בהחלטה הנ"ל והגיש (ב-14.2.13) חוות דעת של עו"ד אליאס חורי לביסוס טענתו כי פקיד ההסדר הירדני דחה את תביעות המשיבים 1 ו-7, ולוח תביעות ממנו נמחקו שמות משיבים אלה. בסופו של דבר ויתר המבקש על הגשת חוות הדעת. היה זה לאחר שהמשיבה 7 ביקשה לחוקרו ובמקביל לעיין בחומר המצוי אצל המשיב 8. בהמשך להיתר שניתן למשיבה 7 לעיין בחומר כנ"ל נקבע (בהחלטה מ-2.1.13) לוח זמנים חדש להגשת סיכומים.
10. לאחר שהסתיימו (ב-10.9.13) מהלכי הגשת הסיכומים (לאחר מתן מספר ארכות למשיב 8 ולסיכומי התשובה מטעם המבקש), הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.
ב. תוצאה סופית בקליפת אגוז
11. לאחר שקילת טענות הצדדים על בסיס מכלול החומר שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התובענה בחלקה כך שיוצהר כי בכפוף לדברים שיאמרו להלן, זכאי התובע להירשם בלעדית בלוח התביעות כתובע בעלות במקרקעין הידועים כגוש 30549, חלקה 30 הנמצאים על דרך שועפאת, ורשומים בפנקס השטרות כדפים 28-20 ו-42 בספר 1014.
12. להלן אפרט כיצד הגעתי אל התוצאה האמורה. תחילה אציג את רקעה העובדתי של התובענה, אמשיך בדחיית טענות המשיבה 7 לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתובענה. בהמשך לכך, אבסס ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין נגד הנתבעים 6-1, בכפוף להסתייגות שתפורט להלן. לאחר מכן אתייחס למכלול הנתונים שהדריכוני להכרעה כנ"ל בנוגע גם למי שהתייצב בנעלי המשיבה 7.
13. אקדים ואציין כי מסגרתו של פסק הדין תהיה זו שהותוותה ע"י בית המשפט העליון לגבי מקרים דומים ובתשובת המבקש שהוגשה ב-30.5.12, שם הוא עצמו מדגיש כי: "חשוב לציין כי ברור גם כי לא קיימת כל סכנה לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון בצדדים שלישיים או טוענים עתידיים, משאין בהליך זה לסיים את הליכי ההסדר וכי פתוחה הדרך בפני טוענים, ככל שקיימים, הדרך להגיש תביעה נוספת או חדשה בהסדר". אם כן, הסעד המירבי המבוקש לא יכול לחרוג מהליך ההסדר שטרם בא אל סיומו.
ג. רקע עובדתי והליכים קודמים
14. המבקש רשום בפנקס השטרות - ספר 1014, דפים 28-20 ו- 48 - כבעלים של המקרקעין. המבקש הציג מסמכים מקוריים (נספחים ה'-ז' לתובענה) המעידים על השתלשלות עסקאות שסופן ברישומו של המבקש בפנקס השטרות כבעלים, בכפוף להערה לפיה "קיימות תביעות בהסדר נוגדות על החלקות הנעברות וכן על החלקות שייווצרו כתוצאה מחלוקה".